בס"ד

1.

לפעמים יש ידיעות שאת קוראת בעיתון, והן מעניקות לך תחושה של "דז'ה וו". הייתי פה פעם. זה מה שקרה לי כשקראתי לפני כמה שבועות על החוק שניסו להעביר בפרלמנט של גיאורגיה.

מה לי ולגיאורגיה?

ובכן, מעולם לא ביקרתי בה.

לא כאשר קראו לה גרוזיה ולא לאחר שעברה מתיחת פנים ושינוי השם ונקראה פתאום בשם הפסטורלי גיאורגיה. ומלבד היכרות עם אי אלו שכנים (יהודים!) שמוצאם מגרוזיה, אין לי שום היכרות עם המדינה הזו.

אבל כשנכתב בעיתון על הניסיון של גיאורגיה להעביר חוק שימנע התערבות קרנות זרות בנעשה במדינה ובהשפעה על הלך הרוח במדינה, ידעתי שיש הרבה מן המשותף בינינו.

מסתבר שגם אצלנו בישראל אסור להאמין לאף אחד.

כאשר פורום כזה או אחר צועק את דעותיו מעל כל במה אפשרית, כאשר ארגון חברתי עלום מארגן מחאה על כביש אילון וגם כשגוף חרדי בלתי מזוהה מוציא פתאום כתב עת עם דעות קונבנציונליות יותר ופחות, עלינו לדעת שמאחורי כולם עומדים גופים זרים עם אינטרסים. אה, כן, וגם עם כמויות בלתי נתפסות של כסף.

2.

אז בגיאורגיה ניסו למנוע מארגונים אירופאיים כאלה ואחרים להתערב במדינה, ומיד פרצו הפגנות והצבועים מאירופה הודיעו שינקטו בסנקציות כנגד המדינה.

אצלנו אותו הדבר. רק בהבדל קטן. פה, כאשר הדגלים השחורים ועוד ארגונים שמאלנים קיצוניים המקבלים מימון ישיר מאירופאים שונאי ישראל מכסחים מדינה שלמה, אף אחד לא מעז להרים את המסך ולעצור את ההשתוללות שלהם.

למה?

כי אנחנו חלשים מולם. 

כי כנראה שפה זה לא גיאורגיה.

ובגלל שאנחנו חלשים יכולים בריונים אי שם באירופה, כן, אותם אלה שאבותיהם טבחו בנו בשואה, לשבת במשרדים הממוזגים שלהם ולחכך ידיים בהנאה כשהם צופים מרחוק איך הצליחו לשסות אותנו אלו באלו.

האנטישמיות, רבותיי, לא משתנה. משתנות רק הצורות שבה היא מוגשת לעולם. אם בימי הביניים שיטת העבודה שלהם הייתה לשלהב את ההמון הנבער באמצעות מעשיות על דם נוצרי במצות, כיום צאצאיהם משלבים את הרוחות על ידי הפעלת מסע תעמולה דמוני הגורם להמון להאמין שאוטוטו תשרור פה דיקטטורה אכזרית.

3.

עד כמה הם מצליחים לשכנע? 

תשמעו סיפור.

קרובת משפחה לא חרדית מניו יורק הודיעה לנו שעל פי כל המידע שבידה, ברגע שאחרי המהפכה המשפטית (לא רפורמה, מהפכה) יאולצו כל הנשים בישראל ללבוש שאלים מעין אלו שלובשים באירן.

כל הניסיונות שלנו לומר לה שלא היה ולא נברא ואפילו בדיחה לא הייתה נפלו על אוזניים ערלות.

היא יודעת שלשם המדינה שלנו הולכת.

האמת היא שאפילו יוזמי המחאות האנרכיסטיות והפראיות יודעים ששום דבר מהותי לא הולך להשתנות מלבד מתן זכויות למיעוטים והפסקת הכפייה החילונית על אורח החיים היהודי במדינה. אבל נוח להם לשלהב את ההמון התמים, להלך עליהם אימים כדי שדבר לא יזוז ושלטון הדיקטטורה המשפטית יישאר בידם.

4.

מתחשק לי לדבר עם חילוני שמלאני ממשתפי המחאה בבני ברק שבוע שעבר. לשאול אותו האם שינה את דעתו לאחר המפגש פנים אל פנים עם חרדים אותנטיים מהעיר שהכי מזוהה בארץ עם הציבור החרדי.

כי באמת, הבני ברקים מעוררי ההשראה ויוזמי ההפנינג של ליל שישי עם הטשולנט וזמירות שבת הם הפנים האמתיות שלנו. ככה באמת אנחנו נראים.

אין ספק שהמיזם הזה מנע הרבה עגמת נפש והסלמה במאבק הבלתי אפשרי הזה.

אבל האם תיעצר השנאה?

5.

קרה לי עכשיו משהו שכל עיתונאי היה מייחל אליו. הוכחה חד משמעית לתחושותיו שמתרחשת תוך כדי תנועה. 

תוך כדי שאני כותבת את הטור הזה מתקשר אלי הבן ומספר את חוויה שעברה עליו ברגעים אלו ממש. הוא הלך ברחוב עם עוד כמה חברים, כולם בחזות מכובדת של בחורי ישיבה. ניגשה אליהם אישה חילונית וצעקה עליהם: "אתם הזבל האמתי".

עצוב לחשוב שכך מדברת אישה יהודייה אל אחיה היהודים. עצוב שיש אנשים לא תמימים בכלל שפמפמו לה למוח את המסרים הנוראיים האלה. נורא ואיום לחשוב שבארץ ישראל יהודים מתבטאים ככה כלפי יהודים אחרים רק כי הם יהודים.

לזה קוראים אוטואנטישמיות.

והיא לא תיעצר מול יוזמות של חסד, מול אנשים מופלאים המוסרים את נפשם לעשות טוב בעם ישראל.

רק לאחרונה התפרסם מדד ההתנדבות בעם ישראל. עלה ממנו שהחרדים נמצאים בראש הטבלה, אחריהם הדתיים-לאומיים ורק לבסוף החילונים. ממש ביחס הפוך לחלקם באוכלוסייה.

אבל לאנשים מונעי השנאה והתיעוב בעיניים זה פשוט לא משנה.

כי הם מתניעים שנאה לשם שנאה.

כי הם מעולם לא חיפשו פשרה שתעשה טוב לכולם.

הם רוצים לקחת את המלחמה הזו עד הסוף וגם הבוסים שלהם מאירופה מעוניינים בכך.

הם חולמים על מלחמת אחים.

והיא לא תתרחש.

כי אנחנו יהודים.

כי יהודי לא פוגע ביהודי. כי עם ישראל רחמנים וזה עמוק בדי.אנ.איי. שלנו. ומי שלא? ובכן, הייתי בודקת את השורשים שלו. לא אתגלה אם כמה ממארגני האנרכיה יתבררו כבעלי שורשים לא יהודיים.

6.

אנחנו נמצאים ערב חג החירות, חג היציאה ממצרים. אם לא יציאת מצרים היינו אנו ובני בנינו משועבדים לפרעה במצרים.

בלתי רצון ד' לבדו אין לנו יכולת לצאת משעבוד.

כיום אנחנו בסוג אחר של גלות.

גלות בין פורקי עול ורומסי התורה ומצוותיה.

מייחלים לגאולה השלמה, כי רק בורא עולם יכול להוציא אותנו מהמיצרים שלנו.


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.